תקציר העלילה:
אסיפת דיירים שגרתית בבניין. על הפרק: שיפוץ המקלט, פתרון לבעיית שקיות הזבל בכניסה ושאר נושאים ברומו של בניין. כשהפגישה מתקרבת לסיומה אחד מבעלי הדירות מספר שהוא מתכוון להשכיר את דירתו לאדם מתמודד נפש. הכוונה למשוגע? שואל אחד הדיירים. לא, מתמודד נפש.מכאן ואילך האסיפה מתגלגלת לעימות סוער וייצרי בין הדיירים. חשבונות מן העבר צפים על פני השטח, מרפסות לא חוקיות הופכות לאיום ממשי, ואיפשהו - לא ברור איפה, מסתובבת חולדה.
ההצגה עצמה מתחילה טיפה צולעת אך משתפרת לאט לאט, מרגע ההודעה על כך שיכנס דייר מתמודד נפש שאר דיירי הבניין מתחילים להשתגע ולהציף זיכרונות מהעבר , מודה שזה קצת הרגיש מעייף באיזשהו שלב אך זה הגיע עם רגעים קומים. דויד בילנקה ורוני ברודצקי כתבו מעולה את המחזה אבל עדיין נשאר משהו קצת רדום.
אם יש בעיה בעלילה תמיד יש שחקנים שיהפכו אותה לטובה והם הוכיחו את זה ובענק.
אני ממש אהבתי שהביאו שחקנים מצחיקים ועם ניסיון כמו נדב אסולין וכינרת לימוני וגם אהבתי שהביאו שחקנים צעירים וטובים כמו ליר עיסא וליעם פינטו
לסיכום: ההצגה הייתה ממש חמודה לא הייתי הולך לראות שוב או שהייתי הופך למעריץ שלה, פשוט תיאטרון טוב ואיכותי שמספיק לפעם אחת.
הערות
